Hybrid Art Gallery

"ההיברידיות היא מציאות ביניים המאופיינת בזמניות ובמעבריות. זהו התחום שבין העולמות המוגדרים. שטח ההפקר שבין גבולות ומתארים ברורים. בעקבות החיבור בין ישויות נפרדות, הנותרות בנבדלותן גם לאחר החיבור נוצרת מציאות הטרוגנית" (האנציקלופדיה של הרעיונות – ד"ר דוד גורביץ' וד"ר דן ערב ).

 

תערוכת אמנות-היברידית לראשונה מסוגה בישראל שקיימנו לאחרונה, הציגה עשרות יצירות מגוונות שמייצגות פרשנות עכשווית למושג "היברידיות", לצד הדגמים החשמליים של המותג. התערוכה, שהתקיימה באולם המרכזי בתל אביב במהלך חודש אוקטובר, אירחה יוצרים מקומיים וביניהם: יואב ברנר, ליה יעקובי, ניר יונסי, מיכל גבריאלוב, אורלי מונטג, יעל ברנר רובין, ליאורה קנטרוביץ, ליהיא שני, עופר זיק, ליאת אלבלינג, שירה בורנשטיין-וולף ומאיה סמירה. ­אוצר התערוכה: יורם חישין.­

שמחנו מאוד לראותכם!

קרא עוד

רשימה (חלקית) של האמנים:

hybrid-art-gallery

יעל ברונר רובין | Rubin Bronner Yael

מהו אותו מקום קסום שקורא לנו בקול מסקרן, קרוב ורחוק באחת? הכתובת ׳מזרח׳ מזכירה פריטי יודאיקה, מכוונת מתפללים לכיוון הר הבית, אך השימוש בשלט מואר המזוהה עם המרחב האורבני של הונג קונג וטוקיו, מצביע על המזרח הרחוק. כמו כן, האמנית קושרת בין ייצוג היד כסמל לברכה בידיי הבודהה ובחמסה. באמצעות אורות ניאון LED ,ברונר משלבת בין אלמנטים ממזרח אסיה, יחד עם מוטיבים יהודיים, בחיפוש אחר נקודות מפגש בין תרבויות. יחדיו הם מעלים שאלות על ההקשרים התרבותיים והזהותיים בין קדושה להארה, ניו אייג' ומסחור, מזרח ומזרח.
- 1
hybrid-art-gallery

ניר יונסי | Younessi Nir

״מראה״ הוא מיצב וידאו אינטראקטיבי הנותן לצופה הזדמנות לראות את עצמו מנקודת מבט ציורית. למיצב שני עקרונות - הראשון הוא שהזמן במראה פועל בצורה איטית יותר מאשר שנחווה במציאות על ידי הסובייקט. הצופה רואה במקביל את התמונה שלו בזמן אמת ואת התמונה שהייתה רגע לפני. כשהצופה זז, חלקיקי הדמות שלו )הפיקסלים( מתנתקים ורק כשהוא מפסיק לזוז הם מתחברים חזרה אל הדמות ש״במראה״. העיקרון השני הוא הצבע. הדמות במראה נצבעת בהתאם לכמות התאורה שבסביבה. האור בחלל מתפרש במראה כ״אש״, שלעיתים נכבת והופכת לתמונה בשחור לבן.
- 1
hybrid-art-gallery

ליאת אלבלינג | Elbling Liat

באמצעות צילום סטודיו מבויים, אלבלינג חוקרת את הקשר בין פיסול ותיעודו. היא בנתה מודל מקרטון ביצוע, בהשראת צילום של פסל של יחיאל שמי, אותו צבעה בצבעי ברזל וחומצה. התוצאה היא מרחב מונוכרומטי בעל מימדים מסתוריים וכן, התאורה המוקפדת מוסיפה מימד מיסטי ועל-זמני לעבודה.
- 1
hybrid-art-gallery

ליהי שני | Shani Lihi

פורמט העבודה הוא תבליט קיר המתאר שקיעה ושחפים עשוי מחומרי רדי מייד מתנפחים. הגודל המונומנטלי של העבודה מייצר חוויה גופנית אינטנסיבית, השואבת את הצופה למקום שאינו מציאותי. המזרונים, השחפים והשמש, עשויים חומרים נמוכים ויומיומיים, מפונצ'רים, חסרי תועלת, המפיגים את הקסם של הרגע הנשגב בדימוי. כך שני מעבירה בקריצה הומוריסטית ובפלטת צבעים עזה, רגש דואלי- של קסם ואכזבה, יופי ואשליה.
- 1
hybrid-art-gallery

עופר זיק | Zik Ofer

קנטאור גדול מימדים עומד בשולי הקנווס, יצור מיתולוגי מרשים אך ראשו שמוט ובטנו נפולה. על כתפו הקעקוע Diem Carpe ׳חיה את היום׳ בלטינית, סיסמא האמורה לעורר מוטיבציה "לטרוף את החיים", אך הדמות שרויה במלנכוליה. הקנטאור, כיצור בין כלאיים, היווה ניגוד מיתולוגי לערכים היוונים של שלמות ויופי חיצוני ויצג התרסה על סידרי העולם האנושי. זיק בחר לצייר את פניו על הקנטאור כך שלמעשה זהו פורטרט עצמי המכיל תחושות מורכבות בין עוצמה לחולשה.
- 1
hybrid-art-gallery

מיכל גבריאלוב | Gavrielov Michal

סדרת ציורים אילו נעשו בתקופת סגר הקורונה, בזמן שכולם נכלאו/התכנסו בביתם ולבעלי החיים ניתן רגע חסד של חופש נקי מאנשים. העבודות חוקרות את יחס האדם לטבע. גבריאלוב מבקשת לבחון את תודעתינו מול תודעת החיות המצויירות, את חוויתן מול חוויתינו האנושית ובכך, להעלות שאלות על טבע האדם. המבט החודר של הדמויות מבקש, שואל ומקשה, מהו היחס האידיאלי בין האדם לחיה? מהו מקומנו בטבע? מה יש במבט של החיה ומה במבט אנושי? מה רואים אלו יותר מאלו? האם זה משנה תודעה? למי הזכות והיכולת הגדולה או שמא העניין מתעתע?
- 1
hybrid-art-gallery

ליאורה קנטרביץ | Kantrowitz Liora

זוג נערות בהירות עומדות אחת ליד השניה אך מביטות לכיוונים שונים כשראשן מכוסה מסכה חייתית מאיימת. משיכות מכחול אקספרסיביות וניגוד צבעים עז מטעינים את העבודה מבחינה אמוציונלית. נדמה שזה עתה התווכחו, האם המסכות מסמלות את טבען האמיתי, את החיה שיצאה מהן או שמה המסכות משמשות כהגנה בעת המריבה?
- 1
hybrid-art-gallery

מאיה סמירה | Samira Maya

כתם שחור מתפוגג אל תוך מים, מייצר צורות אורגניות מופשטות ורכות, בתנועת שינוי מתמדת. לעתים נראה כמו עננים או מסך עשן המתפוגגים לאט ומשתלטים על המסך. עבודת הוידאו מתעדת תהליכי ניסוי וחקר של צבעים נוזליים לעיני המצלמה. סמירה בוחנת את היחסים בין צבע לחומר, אל מול השליטה של היוצר בתהליך ובתוצאה. העבודה מאפשרת תחושות אמביוולנטיות, בין רגעים אפוקליפטיים וסוערים, לרגעים מדיטטיבים ומהפנטים.
- 1

לסיור וירטואלי